שיטת ההדברה הנפוצה ביותר היא שיטת הריסוס. היא מתאימה לטיפול בסוגים רבים של מזיקים בבתים. הריסוס עושה שימוש בדרך כלל בחומרים כימיים רעילים, שיכולים להיות מסוכנים גם לבני האדם הגרים בבית. מסיבה זו, נהוג לפנות את שטח הבית לכמה שעות לפחות, לאחר שמתבצע בו ריסוס בחומרים אלה. זמן הפינוי של הבית משתנה בהתאם לסוג החומר שבו משתמשים, ולעתים נדרשות גם 24 או 48 שעות של פינוי ואוורור, בטרם ניתן לחזור ולחיות בבית.
ישנם מקרים שבהם לא מומלץ לבצע ריסוס, כגון בבתים שבהם יש ילדים קטנים או חיות מחמד רגישות. כדי למנוע בהם פגיעה אפשרית, ישנם סוגים אחרים של שיטות הדברה שניתן להשתמש בהן.
אם מדובר בעכבר או בחולדה שנמצאים בבית, ניתן ללכוד אותם ללא ביצוע ריסוס או פיזור רעל. לשם כך נהוג להשתמש במלכודות. שני הסוגים הנפוצים של מלכודות כאלה הם מלכודת הדבק ומלכודת הדלת. מלכודת הדבק מוצבת ברחבי הבית וגורמת להידבקות של רגלי העכבר או החולדה למשטח המלכודת. מדובר בשיטה אכזרית למדי, שגורמת סבל רב לחיה שנלכדת. לכן, מדבירים רבים מעדיפים שימוש במלכודת הדלת. המלכודת הזו משמשת רק ללכידה של המזיק, על ידי פיתוי שלו לתוך המלכודת בעזרת דבר מזון. ברגע שהחיה נכנסת למלכודת כדי לאכול את הפיתיון, הדלת נסגרת באמצעות קפיץ והחיה נותרת לכודה בפנים. שיטה זו אינה גורמת פגיעה בעכבר או בחולדה, אך היא מצריכה לשחרר את החיה במקום מרוחק או לקטול את המזיק באופן אקטיבי לאחר שנלכד.
במקרים בהם שיטת ההדברה מתבצעת באמצעות ריסוס – ישנם מגוון של חומרים שבהם מדבירים מקצועיים בוחרים להשתמש. מרבית חומרי הריסוס הם כימיים, אך קיימים כיום גם חומרי ריסוס ביולוגיים ו"ירוקים" שהם ידידותיים יותר לסביבה אך עדיין יעילים ואפקטיביים באותה המידה. השימוש בחומרי הדברה "ירוקים" מצריך זמן פינוי מועט יותר של הבית, ומהווים פגיעה פוטנציאלית נמוכה יותר בכל מי שההדברה אינה מיועדת לפגוע בו.