הדברת ג’וקים

השוואה בין סוגי תיקנים

איך מזהים בוודאות בין תיקן אמריקאי לתיקן גרמני, ולמה זה קריטי להדברה?

זיהוי נכון של סוג התיקן הוא השלב הראשון והחשוב ביותר בדרך להדברה מוצלחת. הסיבה פשוטה: לכל סוג יש התנהגות, מקומות מסתור ושיטות הדברה מועדפות שונות. טיפול שמתאים לאחד, עלול להיות חסר תועלת לחלוטין נגד השני.

• התיקן האמריקאי (Periplaneta americana): זהו הג’וק ה”קלאסי” הגדול והמוכר שרובנו נתקלים בו. אורכו מגיע ל-3-5 ס”מ, צבעו חום-אדמדם והוא בעל יכולת תעופה (למרות שהוא מעדיף לרוץ). הוא משגשג במקומות לחים וחמים כמו מערכות ביוב, מרתפים וחדרי אשפה. הוא יחדור לבתים בדרך כלל דרך צנרות ופתחי ניקוז בחיפוש אחר מזון ומים.

   

• התיקן הגרמני (Blattella germanica): זהו ג’וק קטן וערמומי הרבה יותר. אורכו כ-1-1.5 ס”מ, צבעו חום בהיר ויש לו שני פסים כהים ומקבילים על גבו. הוא אינו מסוגל לעוף. התיקן הגרמני הוא מזיק “ביתי” מובהק, והוא מתרבה בקצב מסחרר. תמצאו אותו בעיקר במטבחים ובחדרי אמבטיה, במקומות חמים ומוסתרים כמו מאחורי המקרר, בתוך ארונות, במנועים של מכשירי חשמל ובסדקים קטנים.

   

החשיבות להדברה: הדברת תיקן אמריקאי תתמקד לרוב בריסוס בורות ביוב, פתחי ניקוז, מסתורי כביסה ומסביב לבית. לעומת זאת, הדברת תיקן גרמני דורשת עבודה כירורגית ומדויקת עם פיתיונות ג’ל וריסוס ממוקד במקומות המסתור והקינון שלו בתוך הבית. מדביר מקצועי ידע לאבחן את הסוג ולהתאים את הטיפול המנצח.

האם ג’וק אחד שראיתי ביום אומר שיש לי קן שלם בבית?

זו שאלה מצוינת שמטרידה רבים. התשובה תלויה בסוג התיקן ובשעת הופעתו. תיקנים הם יצורים ליליים מטבעם. אם ראיתם תיקן אמריקאי בודד בלילה, ייתכן שהוא פשוט תעה בדרכו פנימה ממערכת הביוב בחיפוש אחר מזון. עם זאת, אם ראיתם תיקן ביום, זהו דגל אדום בוהק. הופעת תיקנים באור יום מעידה בדרך כלל על צפיפות אוכלוסין גבוהה במיוחד במקום המסתור שלהם (“הקן”), שדוחקת אותם החוצה לחפש מזון גם כשזה מסוכן עבורם. אם ראיתם תיקן גרמני (בכל שעה של היום), הסיכוי לקיומה של נגיעות משמעותית גבוה מאוד, מכיוון שהם מתרבים במהירות מסחררת בתוך הבית.

אילו מחלות מסוכנות ג’וקים באמת יכולים להעביר?

ג’וקים אינם עוקצים או נושכים, אך הסכנה שהם מציבים היא בריאותית. הם חיים וניזונים במקומות מזוהמים ביותר כמו ביוב, פחי אשפה וצואה. גופם ורגליהם הדביקות אוספות חיידקים, וירוסים ופטריות, אותם הם מפזרים על משטחי המטבח, כלי האוכל והמזון שלנו. בין המחלות והפתוגנים שתיקנים עלולים להעביר ניתן למצוא:

• סלמונלה
• אי קולי
• דיזנטריה
• גסטרואנטריטיס (דלקת קיבה ומעיים)
• תולעי מעיים
  

בנוסף, הפרשות הגוף, הנשלים והרוק של התיקנים מכילים אלרגנים חזקים שעלולים לעורר תגובות אלרגיות, התקפי אסתמה (במיוחד אצל ילדים) ובעיות נשימה אחרות.

מתי חובה לקרוא למדביר מקצועי ומה הנזק אם מנסים לטפל לבד?

ריסוסים ביתיים יכולים לעיתים לחסל ג’וק בודד שנקרה בדרככם, אך הם אינם פתרון לבעיה מהשורש. שימוש לא נכון בחומרים אלו עלול להיות מסוכן לבריאותכם ולעיתים אף מחמיר את הבעיה.

חובה לקרוא למדביר מקצועי כאשר:

1. אתם רואים ג’וקים באופן תדיר: הופעה חוזרת ונשנית היא סימן לנגיעות פעילה.

    

2. זיהיתם תיקן גרמני: בשל קצב הריבוי המהיר והעמידות שלהם, טיפול עצמאי כמעט תמיד נידון לכישלון.

    

3. אתם רואים ג’וקים בשעות היום: כאמור, זהו סימן לבעיה חמורה.

    

4. אתם מנהלים עסק: בבתי עסק, ובמיוחד בעסקי מזון, אין מקום להימורים. הדברה מקצועית היא חובה רגולטורית ותדמיתית.

    

הנזק בניסיון טיפול עצמאי הוא רב: בזבוז כסף על חומרים לא יעילים, חשיפה מיותרת לכימיקלים, והכי גרוע – מתן זמן יקר למזיקים להתרבות ולהתפשט, מה שהופך את ההדברה המקצועית העתידית למורכבת ויקרה יותר.