פשפש המיטה הינו טפיל מוצץ דם, שמטריד בעיקר בני אדם (בשונה, למשל, מקרציות שמעדיפות כלבים).
הוא קטן למדי, לרוב בין מילימטר אחד לבין ארבעה מילימטרים בקרב הבוגרים.
הוא מוצא מקומות מסתור שונים שבהן הוא ממתין לשעות שבהן הוא ניזון.
שעות הפעילות החביבות עליו הן בלילה. לאורך כל מחזור חייו, זקוק הפשפש לדם, באופן קבוע.
שלא כמו כינים, הפשפשים עוקצים את האדם ולאחר שאוכלים, מסתלקים למסתור (למשל נחבאים בארון חשוך או מתחת לרצפת עץ או חרכים בקיר). לאחר שהפשפש עוקץ, נגרמת תחושת גירוד.
אנשים רגישים עלולים לפתח תגובה אלרגית שבמקרים קיצוניים מסכנת חיים.
הנקבה מסוגלת להטיל ביצים רבות, כך שבמקרה הצורך, לא מומלץ לדחות את ההדברה.
זיהוי נוכחות של פשפשים יכול להתבצע גם בגלל הפרשותיהם שנמצאות בדרך כלל בסמוך מאוד למיטה או בקצות המזרון.
הפשפשים אוהבים מאוד לעקצוץ באזור הרגליים או בפנים אך לעיתים עוקצים סביב הבטן או הגב.